<h1>מעשה רוקח סימן קל"ז</h1>
<h2>דף יח:</h2>
צום גדלי' בן אחיקם בג' תשרי ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו ופסק רבינו יצחק בר' יהודא שמתענין ומתפללין ענינו ונופלין על פניהם וקורין ויחל ואם יש למול נער א' בצום גדלי' מתפללין סליחות וא"א וויד[ו]י וא"א והוא רחום יכפר ולא תחנונים וש"ץ מברך על היין ואינו טועם ולא תינוק דילמא אתא למסרך אלא לשה' עד לאורתא ולישתיה אמי' דרבי' וכן המנהג. (עיין בפ' מהר"ם רקאנטי סי' תקצ"ו שכתב בשם ר' בר יהוד' אלא או לשתי' אמי' דינוקא או לשהי' עד אורתא וכתב ע"ז משמע דבתענית לא בעי היולדות למיתב בתעניתא ביום המילה בר מיוה"כ שהוא דאורייתא עכ"ל אמנם בלקוטי פרדס לרש"י בענין מילה כתוב תשו' זו דר"י בר יהודא ז"ל והעתיק בזה"ל אלא לשהי' עד לאורתא ולשתי' אמי' דינוקא כי בעי למיתב בתעניתא דאע"ג דאמר המברך צריך שיטעם כי טועם לי' אחר ש"ד וכן הוא בשבולי לקט ס' צ' וכן בטור ס' רס"ה ובכ"ב עיי"ש ונראה דמפרש כי בעי' למיתב בתעניתא ר"ל היכא שהיא צריכה לישב בתעניתא כגון ביוה"כ עיין ב"י ביו"ד ס' רס"ה וא"ח ס' תקנ"ט ומ"מ הדיוק שמדייק מהר"ם רקאנטי צ"ע).
